עברית - יסודי
חזרה לראש הדף
הקשר לארץ ולמדינה

- המצאות ישראליות ומקומות מיוחדים בארץ (כיתות ב-ו)
תלקיט שטף קריאה לקידום מיומנויות קריאה בסיסיות - בני ברק בירת התורה (כיתה ד)
סיפור העוסק בקבוצה הראשונה שהגיעה ארצה בעליות הראשונות. - סיפור עלייתו של דניאל (כיתות ד-ו)
סיפור עלייה מברית המועצות לארץ ישראל. - עליית רבי יהודה החסיד (כיתות ד-ו)
סיפור עליית רבי יהודה החסיד לארץ ישראל. - תפילה שהתקבלה (כיתות ה-ו)
סיפור על כמיהה והרצון לעלות לארץ ישראל. - עליית רבי יהודה הלוי (כיתות ה-ו)
סיפור מסע עלייתו של רבי יהודה הלוי לארץ ישראל. - הכמיהה לארץ ישראל (כיתות ו-ח)
לימוד פיוט "ציון הלא תשאלי" המעלה על נס את ערכה ומעלתה של ירושלים וארץ ישראל והכמיהה מכל קצוות תבל לעלות אליה. - דברו שיר (כיתות ה-ח)
לימוד שני שירים מוכרים, המדברים על הקשר לעם ולמדינה. - המצאות בישראל (כיתות ה-ז)
טקסט מידעי ממיצ"ב תשע"ה. ניתן להשתמש בו כטקסט להוראה או כטקסט להערכה. - חבל על כל טיפה (כיתות ה-ח)
טקסט על המצאת הטפטפות – המצאה ישראלית. מתאים לשיעורי הבעה בנושא כתיבת סיכום.
חזרה לראש הדף
ערבות הדדית

- תלקיט שטף קריאה (ב-ו)
ערכה לתרגול שטף הקריאה בנושאים של ארגוני חסד ועזרה הדדית. - תרומת דם (כיתות ד-ז)
טקסט מידעי על תרומת דם כמעשה חסד של נתינה לזולת. - צדקה בדרך של כבוד (כיתות ה-ז)
שיעור מוקלט המתאים לשיעור ספרות. המיומנויות: אפיון דמות ותיאור רגשות. - חסד ונתינה (כיתות ז-ח)
יחידת הוראה בנושא הבעת עמדה וכתיבת טיעון. מתאים לשיעורי הבעה בעל פה ובכתב.
חזרה לראש הדף
הנצחה וגבורה

- כותבים היסטוריה במלחמת חרבות ברזל
מהלכי הוראה סביב עדויות וסיפורים שכתבו תלמידים בעקבות אירועי שמחת תורה תשפ"ד.
כיתות א-ב | כיתות ג-ד | כיתות ה-ו - אנדרטאות בישראל (כיתות ד-ח)
לימוד וחקר נושא הזיכרון וההנצחה באנדרטאות והתבוננות עליהן לא רק כעצמים פיזיים, אלא כטקסטים חזותיים עשירים במשמעות. - נאום הרב לאו על ילדים בשואה (כיתות ו-ח)
הצעה למערך שיעור על גבורתם של תלמידים בשואה, בעקבות נאום מצולם וכתוב של הרב לאו. - חסידי אומות העולם (כיתות ו-ח)
מצגת לשיעור. חשוב לקרוא את ההערות למורה שמתחת לשקופיות.
חזרה לראש הדף
מפגשים בחברה הישראלית

- קליטת עולים חדשים (כיתות ב-ג)
טקסטים על קליטת עולים חדשים ומושגים הקשורים לזה - איזק לא זר יותר (כיתות ג-ד)
סיפור על תלמיד בצעדיו הראשונים בכתה החדשה ואיך למרות השוני החיצוני במראה, בשפה ובתרבות, הוא השתלב בחברה