הכלה והשתלבות בחינוך החרדי

"משה קיבל תורה מסיני, וּמְסָרָהּ ליהושֻע, ויהושֻע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מְסָרוהָ לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלושָה דברים: הֱווּ מתונים בדין, והַעֲמידו תַלמידים הרבה, וַעֲשוּ סיָג לתורה". מפרשי הַמִשנָה מבארים משמעותו של הצַו "הַעמידו תלמידים הרבה": לא כרבן גמליאל שאמר 'כל תלמיד שאין תוכו כברו, אַל ייכנס לבית המדרש' (ברכות כח, א), ולא כבית שמאי שהיו אומרים 'אַל יִשְׁנֶה אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות' – אלא כבית הלל שאמרו 'לכל אדם יִשְׁנֶה'.
במדרש זה מקופלת מהות ההכלה.
הלכה כבית הלל. כל תלמיד יש לו מקום ויש הדרך לקבלו כשווה בין שווים. כאן האינטראקציה, השדר התת-קרקעי הסמוי שבין המורה לתלמידו הנושא את היבול והפרי.
רבי קלונימוס קלמן שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, הגדיר מהי הכלה בשפה היהודית: 'רק את כל התלמיד' על כל מעלותיו וחסרונותיו, ובהכללה כדברי התנא 'לכל אדם ישנה'.

אסתר אטיאס, רפרנטית הכלה והשתלבות

שילוב – מענה לתלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחדים הלומד בכיתה רגילה. שיח על שילוב מתמקד בצרכיו של התלמיד המתקשה בתוך מסגרות החינוך הרגיל ועל המענים שלהם הוא זקוק לשם כך.
הכלה – מענה לכלל תלמידי הכיתה ההטרוגנית כולל תלמידים זכאֵי שירותי חינוך מיוחדים, מבלי לסמן את הצורך שלהם ייחודי אלא חלק אינטגרלי מכלל המענים הניתנים לכלל התלמידים. המוסד החינוכי שוקד על הסרת חסמים ללמידה ועל השתתפות ומעורבות של כל התלמידים, בד בבד עם בניית מערכת יחסים שיתופית ושיפור סביבות ההוראה והלמידה. המרקם האנושי המגוון של כלל התלמידים, יכולותיהם וצורכיהם מעשירים את המסגרת החינוכית. השיח בשילוב עוסק בעיקר בהתבוננות על צורכי התלמיד והתאמתו לסביבה. ואילו השיח בהכלה עוסק בעיקר בהתבוננות על הסביבה והתאמתה לתלמיד.

• עלון הכלה והשתלבות, חנוכה תשפ"ב
• עלון הכלה והשתלבות, אדר תשפ"א
• הכלה למעשה – פסיכופדגוגיה
• הכלה למעשה – הוראה בכיתה הטרוגנית

תקציב שקלי ייעודי לקידום הכלה והשתלבות בחינוך הרגיל בבתי הספר היסודיים של תלמידים שוני צרכים בחינוך החרדי. לקראת שנת הלימודים תשפ"ג נפרסם הנחיות מדויקות על אופן בחירת התוכניות ומועד הגשתן.

• תקציב שקלי - מאגר התוכניות המסונן