תוכניות הלימודים בעברית: הבעה, הבנה ולשון בבתי הספר העל יסודיים

למידה משמעותית בעברית נועדה לקדם למידה מעמיקה, פעילה וחווייתית, פיתוח חשיבה מסדר גבוה, הקניה של מיומנויות ועוד. לפיכך חלו שינויים בתכנים, בדגשים, בארגון החומר ובעיקר בדרכי ההוראה וההערכה.
יודגש כי משנת הלימודים תשע"ה אין היבחנות חיצונית בכיתות י. תוכנית הלימודים המותאמת ללמידה משמעותית חלה על תלמידי כיתות י משנת הלימודים תשע"ה ואילך.
30% מתוכנית הלימודים הם פרקים בהבנה ובהבעה הכוללים תהליכי כתיבה (הציר האורייני) ופרקים נבחרים מאחת המערכות הלשוניות תחביר או צורות. השליטה בתכנים הללו תיבחן בדרכי הערכה שונות. הציון יהיה 30% מציון הבגרות.
70% מתוכנית הלימודים הם הוראת הציר האורייני בדגש על כתיבה ממזגת והוראה מקיפה של המערכת הלשונית השנייה החל בכיתה י (עם סיום הוראת תוכני 30%) ועד לבחינת הבגרות בכיתה יא או בכיתה יב. התכנים הללו נכללים במפרט התכנים לשאלון הבגרות החיצוני, והציון בו (בשקלול עם ציון המגן השנתי) יהיה 70% מציון הבגרות.

שיפור הכשירות האוריינית הדבורה והכתובה בשפת האם עברית לפי תוכנית הלימודים בעברית ויעדי משרד החינוך.

• טיפוח הכשירות הלשונית של התלמידים – השליטה בלשון, הכושר להשתמש בכלים הלשוניים לצרכים אקדמיים ואחרים: הרחבת אוצר המילים, שכלול ההבעה בכתב ובעל פה וההבנה של טקסטים; שימוש תקין בלשון – בהגייה, בכתיב, במשמעות, בנטייה, בתצורה ובתחביר; גיוון וגמישות משלבית והתאמת הלשון לנסיבות השיח
  
• גילוי החוקיות בלשון על סמך התבוננות בתופעות לשון ובתהליכי לשון אגב עמידה על הדינמיות שלה
  
• הכרת הכוחות המשתתפים בעיצוב העברית – המורשת הלשונית, הצורך בהרחבת אוצר המילים, השוואת המערכת (ההיקש), האופנוּיוֹת הלשוניות ועוד – והמודעות למתח שביניהם
  
• גיוון בדרכי הערכה חלופיות והטמעת התלקיט בתהליך ההוראה־למידה־הערכה
  
• שיפור עמדות התלמידים כלפי המקצוע עברית, טיפוח עניין וסקרנות כלפי הלשון העברית והוקרתה

לתוכנית הלימודים

התלקיט הוא ממהות המקצוע: תהליכי קריאה, כתיבה, ויסות, משוב, שכתוב ובקרה. בתלקיט מוצגות עדויות לתהליך שהתלמידים עוברים במהלך הלמידה: הטקסטים שהתלמידים קוראים והמשמשים להם תשתיות לכתיבה, הטיוטות והגרסאות שהתלמידים כותבים, המשוב שהתלמידים מקבלים והשכתוב שנעשה בעקבות המשוב. תלקיט יכול לכלול גם משימות שונות הקשורות למיומנויות אורייניות ולשוניות הכוללות תהליכי בקרה ושכתוב כגון כרזה, משחק, סקר, עיתון ומצגת בנושא מסוים. התלקיט משקף אפוא את מאמציהם, את התקדמותם ואת הישגיהם של הלומדים ומשמש כלי להערכה מעצבת ומתמשכת של תהליך הלמידה. על כן אנו ממליצים כי תוכנית 30% ובניית התלקיט יקדמו לתוכנית 70%.
מומלץ כי החומרים שהמורה ייקח לבדיקתו יוערכו במהלך כל השנה ולא יתרכזו בהערכה אחת מסכמת של התלקיט כולו. בדרך זו אפשר להימנע מבדיקת כל תכולת התיקים בסוף השנה.

עקרונות לתכולת התלקיט

אפשרות ראשונה
א. שני תהליכי כתיבה ארוכי טווח, לרבות עדויות לתהליך ולפחות שני טקסטים שהיו תשתית לכתיבה.
הסוגות לכתיבה בכל אחד מהתהליכים: שני טקסטים למטרות טיעון או טקסט אחד למטרות טיעון וטקסט שני לבחירת המורה כמפורט בסעיף הבעה בכתב בהמשך.
ב. מטלות חקר לשוניות והמחוון שלהן או המבדק המסכם בפרק הלשוני.

אפשרות שנייה
מיזם בית ספרי – למידה המבוססת על פרויקט PBL. הלמידה תכלול מיומנויות הבנת הנקרא, הבעה ולשון. יש אפשרות להגיש גם תוכנית בין-תחומית. במקרה זה יש להגיש את התוכנית לאישור המדריכה המרכזת במחוז.

מרכיבי התלקיט

• רציונל
  
• מטרות
  
• הנושאים הנלמדים
  
• תוצר מצופה
  
• אופני ההערכה

ציון הערכה בית ספרית
נוכח פרשנויות מרחיקות לכת של מקצת מבתי הספר בנוגע למטרת ההערכה הבית ספרית, יובהר בזאת כי מטרתה לאפשר תהליכי עומק בהוראת המקצוע והערכה חלופית המותאמת לתחום הדעת. תחום הדעת עברית מאפשר בחירה של נושאי תוכן אקטואליים הרלוונטיים לעולמם של התלמידים בנושאים הלשוניים.
בתוך כך יודגש:
ציון ההערכה הבית ספרית הוא ציון בגרות לכל דבר ועניין, ועליו לעמוד בסף הנדרש לבחינת בגרות לפי תוכנית הלימודים וחוזר המפמ""ר.
התלקיט משקף את ביצועי התלמידים שבאו לידי ביטוי במהלך כל השנה, ובשל כך הוא נושא אופי של הערכה מעצבת ושל הערכה מסכמת. כמקובל בהערכה מעצבת, יש מקום לרכיבי ההתמדה, ההשקעה וההתקדמות של התלמידים, ויש לתת לאלה ביטוי בציון הסופי; עם זאת חשוב להקפיד שהציון הסופי יבטא בראש ובראשונה את הישגי התלמידים ואת שליטתם בשפה ובידע הנלמד כפי שיבואו לידי ביטוי בתוצרי התלקיט.
אין לקבוע ציון מינימום להערכה החלופית. אמירות של מנהלים כגון ""אף תלמיד לא יכול לקבל פחות מ־70 בהערכה החלופית"" אינן אמירות פדגוגיות ואינן משקפות את עמדת משרד החינוך. אנו מאמינים כי על כל מורה לעשות כל שלאֵל ידו למען הצלחת תלמידיו. עם זאת תפקידו של הציון לשקף שליטה בידע, במיומנויות ובתהליכי הלמידה, ואין להזניח את מקומם של התלמידים באחריות על הישגיהם.
תלמידים המבקשים לשפר את הישגיהם בתלקיט (טרם הוגשו הציונים למשרד החינוך) – בית הספר רשאי לבנות להם תוכנית אישית שתכלול מהלכי כתיבה חדשים או לחלופין מטלות חקר חדשות והיבחנות נוספת. למטרת שיפור הציון אין להסתפק בתיקון מטלות כתיבה שכבר הוגשו.
על פי הנחיות אגף הבחינות במִנהל הפדגוגי, תלמידים אשר ציוניהם דווחו בהערכה הבית הספרית (סמל דיווח 75283) ורוצים לשפר את ציוניהם יוכלו לעשות זאת אך ורק על ידי היבחנות בשאלון 30% החיצוני (שאלון 75282).