הבנת הנקרא לכיתות ה-ח

התלמידים נחשפים לטקסטים מעולם השיח העיוני. הם פוגשים טקסט מידע לא רק בשיעורי עברית אלא גם בתחומי הדעת השונים. הטקסטים ארוכים ומורכבים ותכופות בלתי רציפים. קריאה ולמידה מטקסטים אלה מערבת תהליכים ברמות שונות: הבנת משמעות המילים, עיבוד תחבירי של המשפטים, זיהוי קשרים לוגיים מפורשים בין חלקי הטקסט, עשיית היקשים כדי להבין קשרים שאינם מפורשים בטקסט, הבנת רעיונות משתמעים, טענות על ומסרים עיקריים, השוואה בין רעיונות ופרטי מידע, הבנת תפקידם של רכיבי מבנה, ועוד.

אופיים המורכב של הטקסטים לצד ההתנסות המגוונת והמרובה הנדרשת מהלומד, דורשים מן הקוראים לשכלל את יכולתם להפיק משמעות מן הטקסטים השונים. בעבור מקצת מהתלמידים הפקת המשמעות נעשית אינטואיטיבית ועצמאית, כך גם רכישת אסטרטגיות הקריאה. ואולם ישנם תלמידים הזקוקים להוראה מפורשת ולהתנסות מרובה. לכן הקניית אסטרטגיות צריכה להיעשות באופן מובנה ומפורש בשיעורי השפה. בתחומי הדעת האחרים חשוב ללמד את התלמידים להבנות משמעות גלויה ומשתמעת מן הטקסטים מתוך הישענות על מאפייני השפה ועל התוכן של הטקסטים הנלמדים בתחום הדעת.