מערכת המים בישראל

קיומם של מקורות המים בישראל הוא פועל יוצא של כמויות המשקעים שיורדים על פני אדמת ישראל. מי גשמים היורדים אל הארץ ממלאים את הנהרות, המעיינות והאגמים ומספקים מים פוטנציאליים לשתייה.
עונת הגשמים נמשכת בין אוקטובר לאפריל, וכמות הגשם הולכת ויורדת ככל שנעים מצפון הארץ לדרומה.
מקורות משק המים הישראלי נחלקים למקורות טבעיים, הכינרת, אקוויפר החוף ואקוויפר ההר, ולמקורות מלאכותיים – התפלת מי ים וטיהור שפכים.

קיימות שתי בעיות במשק המים בישראל:
ירידה בכמות המים הראויים לשתייה וירידה מתמדת באיכות המים. רמת המליחות באקוויפרים הלכה ועלתה וגרמה לירידה באיכותם של המים. חוסר טיפול בשפכים, בפסולת ובדלקים גרם לזיהום מי התהום. מצב זיהום המים בארץ ניכר בזיהום הנחלים.
מֵעבר לירידה בכמות ובאיכות עלתה גם צריכת המים עם השיפור במצב הכלכלי, העלייה לישראל והריבוי הטבעי.

מקורות מים טבעיים
הכינרת, ימת מים מתוקים, שוכנת בצפון מזרח מדינת ישראל. שנים רבות הייתה מקור המים החשוב ביותר של מדינת ישראל.
אקוויפר החוף הוא מאגר מי תהום המשתרע בעומק לא רב מתחת לפני הקרקע לאורך מישור החוף, מהכרמל בצפון ועד חבל עזה בדרום. בשנים ממוצעות תרומת המים של אקוויפר החוף למשק המים הישראלי נאמדת ב-240 עד 300 מלמ"ש (מיליון מטר מעוקב לשנה).
אקוויפר ההר (אגן ירקון-תנינים) משתרע בין רכס הרי יהודה ושומרון במזרח ובין חוף הים התיכון במערב. התפוקה מהאגן נעה בשלושים השנים האחרונות בין 304 ל-484 מלמ"ק (מיליון מטר קוב) לשנה.
בשלושת מאגרי המים העיקריים במדינת ישראל הכוללים את אגם הכינרת ומאגרי מי תהום (אקוויפרים) חסרים מאות מיליוני מטרים מעוקבים מים.

מקורות מים מלאכותיים
מלבד המקורות הטבעיים למשק המים יש גם שני מקורות מלאכותיים חשובים: התפלה וטיהור שפכים.
התפלה – התפלת מי ים היא תהליך שבו מוּצָאים המלחים מהמים בשיטות שונות, כך שהם הופכים למתוקים וראויים לשתייה בידי האדם.
בתהליך התפלת מים מפרידים בין המים למלחים המומסים בהם כדי לקבל מים ראויים לשימוש.
כמעט 90% מהמים המותפלים מופקים בחמישה מתקנים להתפלת מי ים – אשקלון, פלמחים, חדרה, שורק ואשדוד, והשאר מופקים במתקנים להתפלת מי תהום מליחים, רובם בערבה.
נכון לשנת 2020 מתקני ההתפלה מפיקים כ-600 מלמ"ק (מיליון מטר קוב) מים. על פי תכנית תמ"א 34ב, צפויה הקמה של מתקנים נוספים כדי לענות על תחזיות הביקוש וההיצע של מים שפירים ולהגיע בתוך כך ליעד היקף ההתפלה הנדרש של 1,750 מלמ"ש (מיליון מטר מעוקב לשנה) לשנת 2050.
התפלת מים מליחים – מקורם של מים אלה במאגרים טבעיים תת קרקעיים הנמצאים בבטן האדמה. המים נשאבים ומותפלים לאיכות הראויה לשימוש. באזורי הערבה והנגב, התפלת מים מליחים ממאגרים מקומיים היא מקור אספקת המים המרכזי להתיישבות מבוססת חקלאות.
השבת קולחים – במדינת ישראל נוצרים מדי שנה בשנה כ-550 מיליון מ"ק שפכים. מרביתם עוברים טיהור ברמה כלשהי במתקני טיהור שפכים הממוקמים בדרך כלל סמוך לכל עיר או לכמה ערים יחד.
שיעור השבת הקולחים בישראל עומד על כ-75%, מרביתם לשימוש חקלאי. ההשבה מספקת כ-355 מיליון מ"ק בשנה. כמות זו היא כ-31% מסך המים המסופקים לחקלאות וכ-18% מסך המים המסופקים במדינה לכל השימושים. לפי תוכניות משק המים, בשנים הקרובות נגיע לניצול של 95% ממי הקולחים לשימושים השונים, דבר שיאפשר הפניית מים שפירים נוספים לשימוש ביתי.
נתוני הפקה וצריכה של מים על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (שנתון סטטיסטי לישראל 2021 מספר 72 )

הפקה של מים:
סה"כ: 2318 מלמ"ק (מיליון מטר קוב)
בארות (מי תהום): 780 מלמ"ק (מיליון מטר קוב)
מוביל ארצי (כינרת) 42 מלמ"ק (מיליון מטר קוב)
מים עיליים:349 מלמ"ק (מיליון מטר קוב)
מי קולחים: 545 מלמ"ק (מיליון מטר קוב)
מים מותפלים: 609 מלמ"ק (מיליון מטר קוב)

צריכה של מים:
מגזר ביתי (כולל תעשייתי): 1023 מלמ"ק (מיליון מטר קוב)
מגזר חקלאי: 1191 מלמ"ק (מיליון מטר קוב)
מים לטבע: 24 מלמ"ק (מיליון מטר קוב)