ציר מוביל: השייכות המשפחתית כבסיס לזהות האישית.
רעיון מרכזי: הסיפור האישי והמשפחתי משמש בסיס להבניית הזהות האישית, השייכות המשפחתית והחיבור לערכי המסורת והתרבות היהודית.
הידע הנדרש בנושא הנלמד:
- סיפורים של סבים, סבתות וקרובי משפחה אחרים על הקשר לעם היהודי
- סיפורי עליה של המשפחה שלי לארץ ישראל
- ההתיישבות בארץ של בני המשפחה שלי
- סיפור המשפחה שלי
- גם למולדת שלי יש זהות
- סמלי המולדת שלי: שפה, עיר בירה, סמל, דגל
המשפחה, הזהות והמולדת: חיבור בלתי נפרד
הקשר למולדת טמון עמוק בסיפורה של כל משפחה, והוא מרכיב מהותי בעיצוב הזהות האישית . דרך סיפורי הסבים והסבתות על הקשר לעם היהודי, סיפורי העלייה לארץ וההתיישבות, אנו לומדים על מסעה של משפחתנו ועל תרומתה לבניין הארץ. סיפורים אלו, כולל השתתפות בהקמת הארץ, הופכים את הנרטיב המשפחתי לחלק בלתי נפרד מסיפורו הרחב יותר של עם ישראל וארץ ישראל.
החיבור למשפחה ולמולדת יוצר תחושת שייכות עמוקה. בית הוא לא רק מקום מגורים, אלא מרחב טעון בזיכרונות ורגשות, המעניק תחושת ביטחון וזהות. מולדת היא מעבר לפיסת אדמה – היא מרחב רגשי והיסטורי, המעצב את שורשינו. הבנת העבר המשפחתי תורמת באופן נרחב לבניית הזהות האישית, ומחברת אותנו לעבר, להווה ולעתיד המשותף בארץ ישראל.
לכל אחד מאתנו מרכיבי זהות אישיים כמו התכונות שלנו והתחביבים שלנו, ולצדם גם מרכיבי זהות קבוצתיים, כלומר מרכיבים שיוצרים תחושה של שותפות ושייכות, כמו זהות משפחתית או זהות לאומית. כל אדם בוחר להדגיש חלק ממרכיבי הזהות שלו.